ואז הגיעה סול...

סיפור לידה הוא הרבה פעמים סיפור של שניים, של תמיכה. כדולה אני תמיד דואגת לציין זאת כבר במפגשי ההכנה. הנוכחות והתמיכה של בן הזוג יכולה לסייע בתהליך ההתמודדות של היולדת ובקצב התפתחות הלידה. סיפור הלידה הוא מסע, שהתחיל לפני כ-9 חודשים והתרכז ליום מיוחד, גדוש בחוויות, רגשות, תחושות ועוצמה. שרק בסופו מגיח אוצר לעולם, אבל עד אז הוא סיפור של שניים...

זכיתי ללוות ולחוות מקרוב את סיפורם של רוית ונתנאל, שכבר במפגשי ההכנה יכולתי לראות את הקרבה החזקה, האהבה והשקט שזה משרה על רוית. המפגשים היו מלאים בצחוק ותמיכה, נתנאל נשם בקול ואפילו כשעצמנו עיניים הוא פזל לכיוונה.

מתוך דאגה לעוברית הקטנה הוחלט להתחיל בהשראת לידה בשבוע 38. כמובן שמיותר לציין שהם תמיד היו ביחד. אני הגעתי מוקדם יחסית כדי לנסות ולקדם את הלידה בדרכים טבעיות עם שיאצו, רפלקסולוגיה והרבה תנועתיות והתחברות לעוברית. כשראינו שהכל עוד שקט נתנאל נסע הביתה לארגן דברים אחרונים, להכין סנדוויצ׳ים מושקעים לכולם ולהתקלח. כשהוא חזר דברים התחילו להתקדם והועברנו לחדר לידה. רוית שקיבלה פיטוצין החלה להרגיש צירים חזקים ותכופים.

אין מילים שיוכלו לתאר כמה יפה התמודדת עם כל ציר! היית לגמרי שקועה בתהליך, נשמת ונשפת כל ציר, במים או על הכדור. נתנאל תמיד היה מאחורייך, מעסה, מלטף, לוחץ בזמן הציר ומנסה להקל על הכאב. נתנאל היה קשוב לך לחלוטין ותמך בכל דרך אפשרית. אנחנו עבדנו בצוות אבל התמיכה שלו הייתה חשובה מפז. הקרבה בניכם מילאה באוקסיטוצין וקדמה את הלידה. הרגעים האלו הם לא פשוטים, כל ציר יותר עוצמתי מקודמו ולכן התמיכה היא קריטית. בשלב מסויים בחרת לקחת אפידורל ולאפשר לגוף לנוח. קבלת האפידורל הייתה לא פשוטה, ונתנאל התבקש לצאת מהחדר מה שהקשה על שניכם עוד יותר. אך אחרי קבלת האפידורל שניכם נשמתם קצת לרווחה. השמעת לה שיר שיעודד אותה מעט ושניכם זכיתם לקצת מנוחה.

עברו כמה שעות, בינתיים אמא שלך באה לתמוך, וגם זה היה לעזר. כמלווה בלידה חשוב להיות עירני ולשים לב שהנוכחות שלי והמעשים שלי באמת תורמים ליולדת. ואמא שלך אכן הייתה מאוד מודעת, היא שמה את עצמה בצד והייתה רק כשהרגישה לנכון. היא תרמה ברפלקסולוגיה ומגע אוהב, ואין לי ספק שגם זה עזר לקידום הלידה.

לא הרבה אחרי האחות בודקת ואת בפתיחה מלאה!

האושר היה גדול, ההתרגשות הייתה באוויר, אבל את היית מודעת ולא נתת לאדרנלין להשתלט. היית קשובה לעצמך ולצוות, לחצת לחיצות מועילות ומקדמות. גם זה רגע לא פשוט שדורש המון תמיכה. לכן טבעי היה לראות אתכם עם ידיים שלובות, מעבירה אליו את הכאב ושואבת כוחות בחזרה. ואתה, רכון מעליה לוחש, מחזק ואוהב. וביחד עשיתם את זה! הבאתם לעולם תינוקת מתוקה, 2470 גרם של אושר. ולנגד עיני הפכתם לאמא ואבא.